היסטוריה יהודית במאה ה12-15 גירוש ספרד

תקציר מערך שיעור:

נושא השיעור: היסטוריה יהודית במאה ה12-15 גירוש ספרד

שכבת גיל: כיתה ז'

מטרת היחידה: התלמידות ידעו את ההיסטוריה של עם ישראל בספרד, תקופת "תור הזהב" ההתפתחות היהודית הגדולה שהייתה שם, וכיצד היא נגמרה. התנצרות בכוח וגירוש יהודי ספרד ע"י גוף משטרתי נוצרי – האינקווזציה, מי גירש, מתי וסיבת הגירוש.

פתיח: המורה כותבת על הלוח גירוש ספרד בעיגול וכולן מעלות אסוציציות מה זה מזכיר להן, מה הן יודעות על זה, או שמישהי אפילו צאצאית של אנוסים/מומרים/ומגורשי ספרד.

גוף השיעור:

הקניית החומר : 1. סרטון מאתר בריינפופ שמדבר על הנושא. http://www.brainpop.co.il/category_9/subcategory_149/subjects_925/

2. המורה מסבירה בעל פה על גירוש ספרד והסגסוג שהיה קודם לכן

3. הסברה של מילים קשות – מומרים, אנוסים, אינקווציה, נצרות קטולית, איסלם, כופרים.

3. והמורה מכתיבה להן את החומר למחברות

סיכום: המורה שואלת שאלות כלליות על החומר

ותרגול– דף עבודה לשיוערי בית.

שתוכנו שאלות על החומר הנלמד

1.      מי שלט בספרד לפני הנוצרים הקתולים?

2.      איזה רבנים גדולים היו בספרד בתקופת "תור הזהב"

3.      כתבי פירוש למילה אנוסים, מומרים, ואיקווזציה.

4.      מה הייתה הגזרה הראשונה של הנוצרים ולאן זה התפתח.

5.      באיזה שנה בדיוק חל הגירוש? 

משוב ככלי לימודי בסביבה מתוקשבת

שאלה 1: באיזה שנה המרד מתחיל?

א) 132

משוב: תשובה נכונה

ב) 1132

משוב: לא נכון

ג) 104

משוב: טעות

ד) 134

משוב: לא מדוייק

?שאלה 2: איך הרומאים קוראים לירושלים

א) עיר הבירה

משוב: נכון, ירושלים הייתה עיר הבירה אך לא היה זה השם שלה

ב) איליה קפיטולינה

משוב: תשובה מצויינת

ג) ירושלים

משוב: לא נכון

ד) אף אחת מהתשובות נכונות

משוב: הרומאים קראו לה איליה קפיטולינה

?שאלה 3: איך קראו לקיסר הרומי שמגיע בארץ

א) נבוכדנצר

משוב: הוא היה בבלי

ב) אדריאנוס

!משוב: כל הכבוד

ג) קפיטולינה

משוב: איליה קפיטולינה היה שם ירושלים

ד) כורש

...משוב: הוא היה פרסי

לימוד בסביבת לרגו

בפוסט זה ננתח שיעור הפורסם בסביבת לרגו על פי שיקולי דעת פדגוגיים ונציג שיעור שאנחנו בנינו בהתנסותנו בפלטפורמה:

ניתוח שיעור "חיבור עד 10" שפירסם 'yishai' בשנת 2014 בנושא מתמטיקה.

המטרה הכללית של השיעור שבחרנו הוא תרגול החיבור עד עשר. השיעור מיועד לגילאי חמש ומעלה. ככל שהילד גדול יותר המורה ממליץ בהוראות להגביל את זמן התשובה לשאלות על מנת שהתלמיד יעשה אתהחשבון באופן אוטומטי ולא יספור עם האצבעות.

ניתוח השיעור עצמו: 

בתחילת השיעור ישנה הקדמה קצרה היוצרת מוטיבציה לתלמידים לעשות את התרגילים מתוך הבנת החשיבות של פעולותיו: "ללמוד חשבון זה כיף וחשוב". לאחר מכן מובאים 48 שאלות בצורה של חידון על מנת לספק את המטרה העיקרית של השיעור שהיא תרגול חיבור עד עשר. בסוף השיעור צופים בסרטון ובו המורה נותן מחמאות לתלמידים על עבודתם ("עבודה נהדרת"), הוא מכיר במאמץ של התלמידים ("אני רואה איך אתם מתאמנים"), ובתוצאות של העבודה ("אתם משתפרים כל הזמן"), כך המורה יוצר תחושה טובה של סיפוק בתלמיד שלו כתוצאה מהלימוד. לפני סוף השיעור הוא מעודד את התלמידים להמשיך ללמוד: "בהמשך נלמד עור הרבה דברים חשובים". זהו שלב מאוד חשוב המעורר מוכנות התלמיד ללמוד ולהקשיב בשיעורים הבאים.

סביבת לרגו איפשרה בשיעור זה לימוד אינטרקטיבי בו התלמיד הרגיש שהוא משתתף וחלק חשוב מתהחיך למידה.

http://www.lergo.org/index.html#!/public/lessons/53f9be60264b02126b0300f6/intro

שיעור שיצרנו בלרגו, על מרד בר כוכבא, מיועד לגילי 13 ומעלה:

 http://www.lergo.org/index.html#!/public/lessons/5874c425fb9e2d277e604372/intro

מודל ההתערבות

מהו מודל ההתערבות?

מודל ההתערבות הוא מודל מערכתי להטמעת תקשוב בתרבות בית ספרית. מודל זה הוצג במחקרים של קולינס (Collins) ועמיתיו ופותח במאמרם של תמר שמיר ענבל ויעל קלי. המאמר מחלק את הגורמים בהטמעת תקשוב לשלושה.

הגורם הראשון מתייחס לרמת ההתערבות ומחלק אותה לשלוש רמות:

א) פעילויות ברמת האיזור.

ב) פעילויות ברמת ביה"ס.

ג) פעילויות ברמת הפרט (המורה).

הגורם השני מתייחס למימדי ההטמעה בתוך בית-הספר וכולל התייחסות לשלושה מימדים:

א) מימד פדגוגי: חשיבה על דרכים בהן ניתן להשתמש בטכנולוגיה כך שתעודד שימוש במיומנויות חשיבה במסדר גבוה, תסייע בביצוע מחקר, תאפשר שימוש בייצוגים שונים, תהווה במה להצגת תוצרים, ותעודד מתן משוב ושיתוף פעולה בין לומדים.

ב) מימד טכנולוגי: מתן הנחיה לשיפור השליטה במיומנויות השימוש בטכנולוגיה במטרה לאפשר למורים להרגיש נוח עם הכלי.

ג) מימד ארגוני- מנהלי: מתן סיוע בהתארגנות מנהלית ובתכנון מדיניות בית-ספרית שתכוון ותתמוך בהתערבות ועל ידי כך תאפשר את שיתוף הפעולה של הצוות.

הגורם השלישי מבוסס על מודל חונכות קוגניטיבית המוצע על ידי קולינס ועמיתיו וכולל גם כן שלושה שלבים:

א) שלב ההדגמה הוא השלב שבו המנחה נותן לחניכיו דוגמא אישית והנחיה צמודה.

ב) שלב האימון הוא השלב שבו המנחה מרחיב את האתגרים שהוא מעמיד בפני המונחים, מסייע על ידי אימון, מעודד לעבודה עצמאית ומספק משוב.

ג) שלב ההתרחקות הוא השלב שבו המנחה מלווה יותר מרחוק את המשתלמים, כאשר בשלב זה הציפייה מהמורה המונחה להיות עצמאי בעבודתו ובעל יכולת לפעול בשיתוף פעולה עם מורים עמיתים.

בהתאם לשלושת הגורמים הללו תוכננו מסגרות העבודה ונקבעו דרכי ההנחיה בבתי-הספר (עיין במאמר מקורי).

כיצד מודל זה עשוי לסייע בהטמעת תרבות התקשוב?

מורכבותו של המודל על שלושת מימדיו ומגוון הפעילויות בשלוש הרמות (פדגוגית, טנולוגית וארגונית) מאפשר את קביעת התקשוב כחלק בלתי נפרד מהרוח הבית-ספרית ומהפעילות המשותפת של המורים.

מודל ההתערבות מכוון לכך שהעשייה המתוקשבת היומיומית תשולב ביעדי בית-הספר ובתכנים הכיתתיים השוטפים. בנוסף, המודל משרת גם את צרכי ההוראה והצרכים החברתיים של הכיתה, מאפשר למורים להתפתח מקצועית ומעודד שיתוף פעולה ותמיכה בין עמיתים.

הפעילות על פי שלבי החונכות הקוגניטיבית יכולה לגרום למורים לחוש ביטחון בהפעלת המערכת הטכנולוגית. היא גם מסייעת לפיתוח פעילויות לימודיות מתוקשבות בעלות ערך פדגוגי, מעודדת עבודת צוות ושיח בין מורים ומאפשרת למורים לרכוש ביטחון לפעול באופן עצמאי.

דוגמה לשיעור מתוך התנסות מעשית בהוראה

נושא השיעור הוא חלוקת הנחלות לשבטים לפי ספר יהושע. השיעור מיועד לתלמידי כיתה ב.

מטרת השיעור היא להרחיב את ידע התלמיד על הנחלות בעם ישראל בעזרת אמצעים טכנולוגים משולבים עם קריאת המקרא.

פתיחת השיעור על ידי הצגת הנושא: "היום נלמד על חלוקת ארץ ישראל לנחלות מתוך הפסוקים בספר יהושע". יחד עם הצגת הנושא, ניצור מוטיבציה מצד התלמידים להשתתף בלמידה על ידי שאלה. נראה להם באמצעות גוגל מפות את המפה של ארץ ישראל ונשאל את התלמידים היכן נמצאת הנחלה של כל שבט, והאם עוד זוכרים את החלוקה מלימוד קודם או מידע כללי. לדוגמא יהודה ושומרון - נחלת שבטי יהודה בנימין ואפרים.

גוף השיעור: המורה תבקש מהתלמידות לקרוא את הפסוקים המסבירים את מיקום הנחלות, ובעזרת המפה בגוגל מפות תבאר היכן נמצא האזור הנבחר של כל שבט.

 על מנת לסכם את השיעור, התלמידים יתבקשו להתקדם אל הלוח (בו מופיע המפה של גוגל מפות) ולהצביע מול הכיתה היכן כל נחלה. בדרך זו נברר האם הבנת השיעור של התלמידים הייתה נכונה, והאם הם זוכרים בצורה ראויה את הנלמד בשיעור.

בשיעור זה נשלב בלמידה את הכלי הטכנולוגי "גוגל מפות" על מנת להסביר בצורה ויזואלית את הכתוב בתנ"ך, לגרום לתלמידים להבין שהמקרא מדבר על המציאות ולא על מקומות בדימיון, ולחבר אותם יותר לארץ ישראל (בכך שיבינו שזאת אדמתנו).

שיקול הדעת המרכזי בשילוב טכנולוגי של גוגל מפות במסגרת השיעור הוא להמחיש את הידע במציאות (ניתן לעשות זאת בעזרת מפה של ארץ ישראל). שיקול דעת משני הוא להראות לתלמידים שאפשר וראוי להשתמש בטכנולוגיה על מנת להבין ולהבהיר סוגיות קשות בחומר הנלמד, כלומר שיש דרך להשתמש בטכנולוגיה באופן חיובי.

כיצד ניתן להשתמש בבלוגים למטרות חינוכיות?

כיצד ניתן ליישם את הידע הנרכש בכיתות התיכון בבלוג על מנת לפתח את כישרונות התלמידים? שאלה זאת רלוונטית יותר ויותר עם גדילת שיעור המשתמשים במחשבים בקרב התלמידים.
נציג דוגמא מעניינת לשימוש בבלוגים חינוכיים במקצוע התנ"ך, מספר מלכים א' פרק ה ,פסוק ט.

ניתן לבקש מהתלמידים לפתוח בלוג על נושא זה וליצור קבוצה משותפת לכל הכיתה, כך שכשתלמיד מעלה פוסט כולם יכולים לקרוא אותו. יחד עם זאת מומלץ לעשות מבצע צילום, בו על כל ילד לבחור פסוק מהחומר הנלמד ולצלם תמונה המזכירה לו את הפסוק שבחר.

אפשרות נוספת היא לאחד את הכיתות הלומדות תנ"ך באותו בית הספר, כך שתהיה לתלמידים אפשרות רחבה יותר בבחירת נושא הבלוג (ולא רק ספר מלכים א').

יישום הדוגמה

בחירת הפסוק מספר מלכים א' פרק ה ,פסוק ט:
"וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה, הַרְבֵּה מְאֹד; וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם".

לאחר בחירת הפסוק יעלה התלמיד תמונה מנופש משפחתי בו טיילו בחופשת הקיץ.



מתחת התמונה יתבקש התלמיד להסביר את הקשר בין התמונה לפסוק שבחר וישתף את הכיתה מהיכן התמונה.

יתרונות הבלוג החינוכי

בלוג מסוג זה מציע לתלמיד סביבה לכתיבה אישית בה הוא יכול להתבטא ולהשמיע את קולו. הבלוג גם כן מהווה הזמנה למעורבות גדולה יותר מצד הלומד בתהליכי הלמידה.

שילוב כתיבת בלוג במסגרת הלימודים בתיכון מאפשרת יצירת למידה שיתופית בין התלמידים: הם לומדים אחד על השני ומשתפים חוויות, דבר הגורם לגיבוש הכיתה.

בדרך לימוד זאת התלמידים צפויים להתעניין יותר בחומר הנלמד מכיוון שידעו  שלאחר מכן יצטרכו למצוא תמונה המתקשרת עם הנושא. יתרון נוסף של שיטה זאת שהיא מקנה לתלמידים צורת הסתכלות הקושרת את חוויותיהם היומיומיות ללימודי התנ"ך הנלמדים בכיתה.

השימוש הנ"ל בבלוג  מאפשר לתלמידים להיחשף למגוון של דעות בהבנת התנ"ך, כאשר כל ילד מביא את הפרשנות שלו ומה הוא הבין מהסיפור התנכ"י. 

נעים להכיר

שלום וברוכים הבאים לכל הקוראים.
אנחנו סטדנטיות להוראה בשנה א'. באתר "תנ"ך כדרך חיים" אנו רוצות לשתף אתכן במחשבות, הגיגים ורעיונות העולים לנו במהלך הלימוד במכללה ובמדרשה.
בתחלה, נספר קצת על עצמינו,
עדה חנה תוראן: גדלתי בספרד ועליתי לירושלים לפני מספר שנים שמחה בחלקי, אוהבת להתחבר לטבע של ארץ ישראל בהרים וביער, ולהתתהלך על שפת חוף הים. אוהבת לשמוע מוזיקה מרוממת ולכתוב שירה ממחשבותי.
אוהבת ללמוד ולהעמיק בסודות התנך וספרות רבותינו, ולעצב את דרכי בחיים לפיהם.
הודיה נגר: נולדתי בעיר הקודש ירושלים ושם אני מתגוררת בה עד היום. מחוברת לארץ שראל ונופיה, שמחה על הזכות ללמוד תורה, ולהתעלות מעומק שורשיה. ושיאיפתי הגדולה היא לצפות בקיבוץ גלויות מלא בארץ ישראל השלימה, בניין בית המקדש והבאת הגאולה והשלום לעם שראל ולעולם כולו.

המשיכו לעקוב ולצפות, נשמח לשתף אתכם בהמשך :)